שימור אנרגיה - מונח המגדיר מדיניות, הכוללת את הפעולות שיש לנקוט, כדי להבטיח את השימוש היעיל ביותר במקורות אנרגיה סופיים. דוגמאות לפעולות כאלה הן חסכון אנרגיה, שימוש רציונאלי באנרגיה, החלפת צורת אנרגיה אחת באחרת, כגון דלקי-מאובנים באנרגיה סולארית, באנרגיית-רוח, באנרגיה גאותרמית וכיו"ב.
האמצעי המשמש עשוי להיות מווסת, מעורר, פוליטי, כלכלי וכיו"ב.
הערה: מונח זה משמש בעיקר, אך לא בלעדית, ברמה לאומית. ברמת כלכלת-המיקרו מעדיפים בדרך כלל את המונח ניהול אנרגיה.
חסכון אנרגיה - אמצעים או תוצאותיהם הננקטים על-ידי ספקי אנרגיה ועל-ידי המשתמשים בה, כדי לצמצם בזבוז אנרגיה. אמצעים כאלה עשויים להיות סבילים (כגון בידוד); פעילים (כגון שימוש בחום הפליטה או בגזי פליטה, שאחרת היו מתלקחים); או ארגוניים (כגון שינוי אופני ההובלה).
שימוש רציונאלי באנרגיה שימוש באנרגיה על-ידי צרכנים באופן המתאים ביותך למימוש יעדי האנרגיה, המתחשב במגבלות חברתיות, מדיניות, כספיות וסביבתיות.
תכולת - אנרגיה כמות האנרגיה (ישירה ו/או עקיפה) שנצרכה בייצור תוצר, הנמדדת בנקודת הייצור, או במתן שירות, הנמדד בנקודת מתן השירות.
ה ע ר ה : בהספקת מידע על תכולת אנרגיה יש לציין אם נכללת בה תכולת האנרגיה של מכונות, חומרים וכיו"ב (אנרגיה עקיפה), אם נכללת בה האנרגיה המשמשת לייצור ולהספקה של כל יחידת אנרגיה, ואם נכללות בה האנרגיה הכרוכה בעבודה ואנרגיה המוכלת פיסית למעשה בתוצר, כגון בפטרוכימיקאלים.
שרשרת אנרגיה שטף אנרגיה מייצור ראשוני עד לשימוש הסופי; חוליה אחת או יותר בשרשרת האנרגיה כרוכה בהמרת צורת אנרגיה אחת לאחרת.
אשדת אנרגיה שטף אנרגיה או כמות אנרגיה המשמשים בכמה תהליכי צעד-צעד בטור, כך שמספקים את האנרגיה הנשארת זמינה לאחר השלמת תהליך אחר לשימוש בתהליך הבא, והמטרה היא להשיג נצילות כוללת מיטבית בשימוש-אנרגיה.
ה ע ר ה : לגבי אנרגיה תרמית, בכל שלב של התהליך מתאימה ענקית האנטרופיה של האנרגיה המקורית לירידת האנתלפיה, בגלל תהליך התרמודינאמי בשלב זה.
עלות סגולית של חסכון אנרגיה ההוצאות הדרושות לאמצעי חסכון אנרגיה כדי לחסוך יחידת כמות אנרגיה לשנה ליחידת התפוקה הרלוואנטית, בלי שינוי תפוקה כמותי או איכותי.
ה ע ר ה : העלות הסמלית של חסכון אנרגיה משמשת, למשל, בחישוב החזרת ההשקעה.
מעלה - יממה יחידה ניסיונית המבטאת את ההפרש היממי במעלות צלסיוס (או פארנהייט) בין טמפרטורה בסיסית לבין טמפרטורת חוץ יממית ממוצעת כשהיא מתחת לטמפרטורה הבסיסית. רשומות מעלות-יממות משמשות לאמידת צריכות-בניינים בחימום.
הערה 1: על-פי הנהוג בארצות שונות מוגדרת הטמפרטורה הבסיסית או כטמפרטורת-חוץ, שנקבעה אמפירית כטמפרטורה, שמתחתיה מפעילים את מערכות החימום בבניינים או כטמפרטורת-פנים, כלומר הטמפרטורה, שבה יש לקיים את פנים-הבניינים. לטמפרטורה הבסיסית יש ערך ארצי קבוע; מכל מקום היא עשויה להשתנות מארץ לארץ.
ה ע ר ה 2: עקרון מעלה-יממה עשוי להיות מיושם באופן דומה למערכות מיזוג-אוויר.
ה ע ר ה 3 : על-ידי סיכום מעלות-יממות במשך חודש או במשך עונת החימום ניתן להשוות בין רמת טמפרטורת חוץ באותו חודש או באותה שנת חימום לבין נורמה שנמדדה במשך מספר שנים לאותה תקופה; על בסיס "טמפרטורה מתואמת" כזאת ניתן לאסוף סטטיסטיקות תצרוכת דלק לחודש, לעונת-חימום או לשנה, מה שמאפשר לגורמים אחרים, מחוץ לטמפרטורה האקלימית, להעריך באופן לא תלוי את תצרוכת האנרגיה באותה תקופה.