"מי יתנני במדבר מלון ארחים" (ירמיהו ט', א').
מדבריות חמים דלי אוכלוסין מכסים כרבע מהשטחים היבשתיים של כדור הארץ. הנגב שלנו, המנוגב ממים (זהו אחד ממדרשי שמו) מהווה כמעט שני שלישים משטחה של מדינת ישראל שבשטחי הקו הירוק, אך מתגוררים בו רק כ-7% מתושבי המדינה.
אבל אנשים חיו וחיים במדבר, ויחיו בו כנראה במספרים הולכים וגדלים בעתיד. במדבריות יש משאבי טבע ניכרים, שניצולם יצור מקומות עבודה רבים. בנוסף, ככל שיגבר הלחץ על האזורים המאוכלסים יותר, יגדל הצורך בניצול הפוטנציאל הטמון באזורים מדבריים.
ויש גם אנשים הנמשכים למדבר, לנופים, לשקט, לאקלים, לראשוניות שבו. עם ישראל נולד במדבר ובמדבר עוצב חלק מאופיו.
החיים באזור מדברי יהיו כרוכים בניצול כמויות גדולות של אנרגיה, אם רוצים לשמור על רמת חיים סבירה ומתעקשים להתעלם מהאילוצים הסביבתיים המיוחדים. אבל העולם של מחר לא ירשה בזבוז משאבים, על מנת לאפשר פיתוח בלי להביא כללים על משאבי טבע ולמנוע השפעות שליליות על הסביבה. אפשר להשיג זאת, ובלי לפגוע באיכות חיינו: יש רק להתאמץ לנצל את הידע הרב שכבר צברנו.
מי שבונה במדבר כמו בצפון הירוק עושה עוול גם לעצמו וגם לטבע. באדריכלות רציונאלית, צורות הבניה משקפות לא רק את צורכי הדיירים ואת מגבלות השטח, אלא גם את זרמי האנרגיה המחזוריים של הסביבה הטבעית.
מדריך זה חובר על ידי אנשים הנמנים עם הטובים בחוקרים שלנו בתחום, החיים במדבר, מכירים אותו ואוהבים אותו. הם היו רוצים לראות את הנגב מפותח ומיושב תוך כדי שימור יופיו וקסמו, ובלא להכביד על משאביה של המדינה יתר על מידה. אנשים אלה הם החלוצים של היום, וחלומם צריך להיות חלום כולנו.
אני מקווה שספר זה יהיה שימושי, ושהבונים (לעצמם ולאחרים, למגורים פרטיים או לתעשייה, לתיירות ולמסחר) יתחשבו באופן מרבי בשיקולים המובאים במדריך, לטובתם הם ולטובת הציבור כולו. אם בעוד שנים מספר החי בנגב לא יצייר בית עם גג אדום, נדע שהצלחנו אך במעט.
מוקדש למדבר באהבה,
ד"ר אברהם ארביב
מנהל האגף למחקר ופיתוח
משרד התשתיות הלאומיות