חברות הדלק: 

1. עד לשנת 2000 ניתנה הכרה לכ – 20 חברות דלק חדשות שעמדו בקריטריונים שנקבעו בשנת 1998.
2. החל משנת 2001 (שנה בה בוטלו הקריטריונים להכרה בחברות דלק) ועד לסוף שנת 2004 נרשמו כ – 80 חברות דלק חדשות.
3. כדי שחברת דלק (שנרשמה במרשם משרד התשתיות) תוכל לסחור בשוק הדלק, היא צריכה לקבל רישיון "יצרן דלק" מהנהלת המכס ולשלם אגרת רישיון ייצור.
4. נכון לסוף שנת 2004 בשוק הדלק פועלות כ – 30 חברות דלק.

חברות התשתית :

1. בוטלו ההסכמים עם חברות התשתית : תשתיות נפט, פי גלילות, קו מוצרי דלק, שהיו על בסיס Cost Plus. בשנת 1995 בוטלו כל ההתחשבנויות שנבעו מהשיטה הקודמת.
2. בשנת 1995 מונתה ועדה מקצועית שקבעה תעריפי תשתית על בסיס נורמטיבי בניגוד לשיטה הקודמת (ועדת דורון).
3. בשנת 2000 נערכה רביזיה בתעריפי התשתית (ועדת בועז).
4. חלק מחברות התשתית יעברו בשנים 2004-2005 שינויים מבניים ארגוניים.

ייצור וזיקוק :

1. עם כניסת הרפורמה בוטלו הסכמי הזיקוק שהיו בין המדינה לבין בתי הזיקוק לנפט. הסכמים אלו התבססו על שלושה מרכיבים: א. תשומות \ תפוקות; ב. דמי זיקוק ; ג. הפסדים ושימוש עצמי. כמו כן  היתה חלוקת רווחים בין המדינה לבין בתי הזיקוק על עודף יכולת הזיקוק שנוצל לביצוע עסקות זיקוק לייצוא (עסקות יצוא בוצעו על פי הסכם בין בתי הזיקוק לבין גורמים מחו"ל).
2. בתי הזיקוק הפסיקו לפעול כגורם שלישי עבור חברות הדלק והן הורשו לייבא נפט גולמי לצורך זיקוק, וכן לייבא מוצרים מוגמרים ולמכור אותם במחירים בינ"ל ע"פ פרסום בעיתונות המקצועית. המחירים בשער בית הזיקוק מפוקחים, נקבעים ומפורסמים על ידי המדינה.
3. בעשור שבין 1995 – 2005 התקבלה שורת החלטות ממשלה בדבר פיצול והפרטת בתי הזיקוק לשתי יחידות שונות, נפרדות ועצמאיות אשר תוכלנה להתחרות האחת בשנייה.

חברות לשיווק גז (גפ"מ) :

1. בשנת 1989 חוקק חוק הגז הקובע כללים בתחום הבטיחות. מונה מנהל לביצוע החוק והוקם אגף פיקוח ובטיחות.
2. בשנים 1989-1990 בוטל הפיקוח על מחירי הגז לצרכן.
3. בסוף שנת 2004 פעלו כ – 30 חברות לשיווק גז כולל ארבע חברות הגז שפעלו ערב הרפורמה.