קיימים כיום שלושה דלקים עיקריים לתחבורה – בנזין 95 נט"ע, בנזין 96 נט"ע עם תוסף אשלגני, וסולר לתחבורה, וכן כמויות קטנות של בנזין 98 נט"ע. המדינה מפקחת באמצעות וועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והתשתיות על "מרווח השיווק" , או בשמו המקצועי – "סל הוצאות השיווק המוכר לבנזין", עבור בנזין 95 ו-96, בעוד שמחירי סולר ובנזין 98 אינם מפוקחים ומרווח השיווק בהם נקבע לפי כוחות השוק.

רכיבי המחיר לצרכן הינם כדלהלן:

1. שער בז"ן – חושב בדרך שפורטה לעיל.
2. בלו – מס קצוב של כ – 2.2 ₪ לליטר – נקבע על ידי אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר.
3. סל הוצאות השיווק לבנזין.
4. עמלת שירות מלא (לא נגבית בשירות עצמי)
5. מע"מ – בשיעור של 17% כיום, נקבע אף הוא על ידי משרד האוצר.

סל הוצאות השיווק לבנזין נקבע על ידי משרדי האוצר והתשתיות, בעקבות עבודת יועץ חיצוני שבחן את הרווחיות הרצויה למשק הלאומי, במקטע שיווק הבנזין. הוחלט כי מרווח השיווק יעודכן אחת לחצי שנה, לפי התנודות במרווחי השיווק המחושבים בארבע מדינות באירופה, עד לתקרה מסוימת.

הסדר זה כלל התחייבות של חברות הדלק להטמיע בתחנותיהן משאבות לתדלוק עצמי, באופן מדורג, על מנת שהצרכן יוכל לבחור בין תדלוק בשירות מלא ע"י המתדלק בתחנה בתוספת תשלום, לבין תדלוק עצמי במחיר מופחת.

דוגמה - חישוב מחיר לצרכן של בנזין 95 נט"ע בחודש אוגוסט 2005: