משרד התשתיות הלאומיות:

1. הסדרת אספקת הדלקים למשק הישראלי על מגזריו השונים, תוך קידום היעילות והתחרות בתחום זה.
2. ארגון משק הדלק לפעילות בשעת חירום.
3. פיקוח על איכות הדלקים באמצעות תקנים רשמיים ואחרים.
4. פיקוח על מחירי מוצרי הדלק בשער בתי הזיקוק ובתחנות הדלק.
5. הסדרת תשתיות משק הדלק (אחסון, הזרמה, ניפוק).
6. רשות מוסמכת לרישיונות ייבוא ויצוא של דלקים.
7. פעילות נגד תופעות עברייניות במשק הדלק.

משרד האוצר:

1. קביעת שיעור הבלו המוטל על מוצרי הדלק, וכן צווים הפוטרים סוגים שונים של מוצרי דלק ( כגון תשומות לתעשיות שונות) מתשלום הבלו. הבלו הינו מס בסכום קבוע ליחידת מכירה, טון או ק"ל.
2. שותף בקביעת מדיניות הממשלה בנושאי דלק שונים ומהותיים, כגון שינויים מבניים וקידום התחרות במקטעי הדלק השונים.

משרד התחבורה :

1. שיתוף בהליך תקינת מוצרי הדלק להתאמה לדרישות יצרני הרכב.
2. שיתוף פעולה עם משרד התשתיות בחוק הפעלת רכב מנועי והצווים הנגזרים ממנו.
3. רישוי, תקינה, בקרה וקביעת דרישות להסדרת תנועת מיכליות דלק הנעות בכביש.

המשרד לאיכות הסביבה :

1. שיתוף בהליך תקינת מוצרי הדלק כדי למנוע שימוש בדלקים מזהמים.
2. פעילות ניכרת ומתמשכת לשמירה על איכות הסביבה וצמצום פליטת המזהמים לאוויר ולקרקע הנובעת משימושי הדלק השונים.
3. קביעה בלעדית של תקני פליטה מכלי רכב.
4. משרד איכות הסביבה משמש כרשות רישוי בתחנות הדלק ומתקני אחסון והזרמת דלקים.
5. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה:
6. במסגרת תפקידיו משרד התמ"ס ממונה על התקינה, לרבות תקני דלק.
7. כיול מונים ומשאבות בתחנות הדלק.
8. התקנת תקנות אחסנת נפט, ורשות רישוי במסגרת תקנות אלו.
9. רשות הגנה על זכויות הצרכן.

משרד הפנים:

משרד הפנים משמש כרשות הרישוי לתחנות התדלוק.