להלן ההישגים העיקריים של פעילות האגף מאז הקמת המשרד ב-1977:
· הטכנולוגיות שפותחו לניצול פצלי השמן הפכו מחצב זה למשאב אנרגיה שערכו יותר מ-200 מיליארדי דולרים; טכנולוגיות אלה מהוות "פוליסת ביטוח" לאומית לתרחישים של עליה חריגה במחירי הדלקים, או של קשיים באספקה.
· שתי חברות ישראליות, אורמת וסולל (לוז לשעבר), תפסו מקום של כבוד במועדון הבינלאומי המצומצם של החברות העוסקות באנרגיה חלופית (ובמיוחד באנרגיית השמש), וייצאו מערכות ביותר מ-2.5 מיליארדי דולרים.
· מחקרים באנרגיית השמש שנתמכו לפני שני עשורים בחברת לוז, ושוכללו בשנים האחרונות בשיתוף פעולה בין חברת סולל למרכז הלאומי לאנרגיית השמש בשדה בוקר, יהוו בסיס לתחנות הכוח הסולאריות הראשונות שעל הקמתן בישראל הוחלט לאחרונה.
· טכנולוגיות לניצול אנרגיית השמש שפותחו במכון ויצמן למדע מהוות בסיס לשיתוף פעולה עם גורמים תעשייתיים ולהשקעות בינלאומיות במחקר, פיתוח והדגמה.
· נוסד בסיס רציני של ידע בתחום האנרגיה במבנים, שחלקו כבר תורגם ליוזמות תקינה (לדוגמא: ת"י 1045, ת"י 5282) אשר עשויות לחסוך למשק הלאומי מאות מיליוני דולרים בשנה.
· שיתוף פעולה בתחום המחקר עם משרד החקלאות בעשרים השנים האחרונות הביא לחיסכון משמעותי מאוד למשק של כ-25% בהוצאות לאנרגיה ליחידה של תוצר חקלאי.
· נבנתה תשתית משמעותית של נתונים אודות הפוטנציאל הלאומי של המקורות החלופיים, על-ידי פרוספקציה של פצלי שמן, מדידות קרינת שמש ומדידת מאפייני הרוח. תשתית זו מהווה כלי לעיצוב מדיניות אנרגיה, ובבוא העת עשויה להוכיח את עצמה כבעלת ערך כלכלי רב (וכבר נוצלה חלקית בהקמת מתקן ההדגמה לשריפת פצלי שמן וחוות הרוח הראשונה, כמו גם באיתור אתרים בעלי פוטנציאל להקמת תחנות כוח סולאריות).
· באמצעות המחקר, הוכשר כוח אדם מדעי וטכנולוגי מעולה, שאּפשר ועוד יאפשר לישראל בעתיד לקלוט טכנולוגיות אנרגיה חדשניות שמקורן בחו"ל, ולהופיע כ"לקוח חכם" בשוקי האנרגיה הבינלאומיים. הדבר כבר בא לידי ביטוי בעבר הלא רחוק בתחומי השימוש בפחם ואנרגיית הרוח; בעתיד הוא עשוי להתגשם בתחומי נוספים, כגון תאי שמש, תאי דלק ואנרגיה הגרעינית.
· זוהו ונבחנו חלופות אשר בכוחן לצמצם נזקים סביבתיים הכרוכים בניצול מקורות האנרגיה המקובלים, ושיסייעו לישראל לעמוד בהתחייבויותיה במסגרת אמנות בינלאומיות בתחום איכות הסביבה.