ללא תכנון – עלייה דרסטית במחירי חומרי גלם לבנייה, גידול במדד ועלייה בחוב הפנימי של המדינה במיליארדי שקלים בשנה!

שר התשתיות : לא נאפשר הלאמת כספי הקרן לשיקום מחצבות בתקופה קריטית זו

במהלך סיכום פעילות הקרן לשיקום מחצבות לשנת 2007, מתריעים משרד התשתיות הלאומיות והקרן לשיקום מחצבות כי עד שנת 2020 צפוי מחסור בחומרי גלם לבנייה ותשתיות. על פי בדיקה מקיפה  שנערכה וכללה בדיקה פרטנית בעתודות של כל מחצבה ומחצבה בישראל, כולל נפח חציבה ,צפוי מחסור בחומרים קריטיים  באגרגטים (חצץ) ,בזלת,חול, פוספטים וגיר למלט. הבדיקה מצביעה על הדלדלות העתודות במחצבות לקראת שנת 2020 , אשר תגרום לעליית מחירים בחומרי הגלם והגבלת היכולת להכנת תכנית טווח ארוכה, הנחוצה כעת ללא דיחוי. לאור המחסור שהוצג במועצה הארצית לתכנון ובניה הורתה זו על הכנת תכנית מתאר להבטחת אספקת החומרים לשנת 2020.

ד"ר יעקב מימרן, יו"ר הקרן לשיקום מחצבות, אמר במסיבת עיתונאים בה השתתף שר התשתיות הלאומיות,  בנימין (פואד) בן אליעזר, כי סגירת מחצבות עקב מיצוי עתודות יביא לכך כי כבר בשנת 2015  תוותרנה בישראל רק 27 מחצבות שיהיה עליהן לספק כ-45 מליון טון חומרי גלם לבנייה ותשתיות בשנה. וכי בין השנים 2020  ו- 2026 תסגרנה מחצבות נוספות ונטל התפוקה על המחצבות הפעילות יהיה גדול מכושר הייצור האספקה והשינוע האפשריים .

הבדיקה מראה על מחסור צפוי כבר בשנת 2015 של 435 מיליון טון אגרגטים (חצץ)  ועד שנת 2035 מחסור של 1008 מליון טון  אגרגטים שהינם חומר קריטי לבנייה.  מהבדיקה עולה כי בארץ כיום 60 מחצבות חצץ פעילות אך כי עד שנת 2026 רוב המחצבות יכלו אספקתן, יסגרו ויעברו לתהליך שיקום.

עוד עולה מבדיקת המשרד כי קיים מחסור קריטי נוסף בחול .

ד"ר מימרן אמר בסיכום כי כבר בסוף שנות התשעים עמדה צריכת החול השנתית לבנייה ותשתיות על 12 מיליון טון בשנה, וכי התחזית מורה על צריכה ממוצעת של כ-14 מיליון טון  בשנה עד לשנת 2020, כאשר המצב של חול הדיונות מדלדל באזור מישור החוף.

ד"ר מימרן ציין כי בשנת 1999 הוקמה ועדה בינמישרדית  ברשות אלוף במיל. גורן, שהכינה תכנית אב לאספקת חול לבנייה ותשתיות עד לשנת 2020.

במישור החוף יש לערוך תכנון אספקת חול, כמו כן יש לבדוק כריית חול מאזור אשקלון, יבנה וראשל"צ. בנוסף יש לבדוק ניצול החול במישור רותם ובדיקת מרבצי חול פוסילי בחתך הבלתי רווי, ובדיקת חול בקרקעית הים במסגרת פרויקט איים מלאכותיים. כמו כן יש לבדוק אפשרות ליבוא חול ממצרים וירדן דרך היבשה ויבוא דרך הים מארצות שכנות.

ד"ר מימרן ציין כי חלק מהמחסור הבלתי מתוכנן קיים בשל קיומן של מחצבות פיראטיות הגורמות לנזקי חציבה בלתי חוקיים, פגיעה ברכוש ציבורי וברכוש המדינה וכן מפגעים נוספים של פגיעה נופית, פגיעה באיכות הסביבה, סכנות לזיהום מי תהום ופגיעה בתשתיות.

בנוסף אמר ד"ר מימרן כי על המדינה לתכנן תכנון מקיף לאבטחת פעילות סדירה ל-20 מחצבות גדולות שיאפשרו אספקה סדירה של חומרי גלם לבנייה בכל הארץ, אך בפיזור גיאוגרפי נאות בכדי לא להכביד על כבישי הארץ וגרימת עומס .

"כושר השינוע של מטענים במעברי הגבול ובנמלים עומד על כ-10 מיליון טון ומגביל פתרון המתבסס על יבוא. מחסור במשאבים יביא לעליית מחירים, גידול של כ-1% במדד, העשוי לגרום להעלאת החוב הפנימי של המדינה במיליארדי שקלים בשנה" אמר ד"ר מימרן.

בדיקת משרד התשתיות הלאומיות והקרן לשיקום מחצבות מורה על הצורך הדחוף בהכנת תכנית מתאר בנוסף לתכנית תמ"א 14, הקיימת ,לבנייה וסלילה. תכנית תמ"א 14/ב' , שתקצה תוספת אתרי כרייה וחציבה לתכנית המקורית, לאבטחת אספקה סדירה לחומרי בנייה עד לשנת 2040 .

כחלק מתכנית זו  יש לבחון האפשרויות למקורות חלופיים לחומרי הגלם ולייעול הצריכה.

לדוגמה- השימוש בחול מחצבה , תוצר לוואי של חציבה הזמין בפיזור גיאוגרפי ובכמויות גדולות, אשר בגריסה נוספת עשוי להתאים כתחליף לחול דיונות, שאף מצריך שינוע קטן יותר. במקביל לבדיקה כבר שונה התקן לשימוש חול מחצבה ותערובת בטון.

במסמך תמ"א 14 ב' תבדקנה דרכים נוספות לצמצום המחסור הצפוי בחומרי ,ללא תלות ביבוא שגם ייקר את עלות החומרים- הבאת חומרי גלם מאזור יהודה ושומרון, שיפורים טכנולוגיים להגדלת מיצוי חומרי הגלם וצמצום מפגעים, כרייה תת קרקעית, ניצול חומרי לוואי וחומרי גלם מעבודות תשתית כמו- בנייה, מנהרות, עבודות חקלאיות וכד' שיתרמו גם לאיכות הסביבה בניצול חוזר.

שר התשתיות בנימין (פואד) בן אליעזר אמר כי לאור הבדיקות המקיפות לא ייתכן כי משרד האוצר מבקש להלאים את כספי הקרן לשיקום מחצבות בסך 300 מיליון ש"ח הנחוצים כיום לתכנון מקיף וכן לשיקום מחצבות נטושות המהוות פגיעה סביבתית ונזק לתשתיות ומי התהום." לאור עמדה זו של האוצר והלאמת כספי הקרן לשיקום מחצבות שהחלה לפני כחמש שנים, הנחתי גורמים מקצועיים במשרד התשתיות הלאומיות, להבטיח בחקיקה את המשך עצמאותה של הקרן במסגרת תיקוני חקיקה רחבים יותר בפקודת המכרות, כך שנושא קריטי זה של חציבה וכן של שיקום מחצבות נטושות לא יהיה תלוי בגחמות אישיות ופוליטיות בעתיד, מאחר ואלו נושאים קריטיים על שמירת רכוש המדינה ואיכות הסביבה" אמר השר בן אליעזר.

השר בן אליעזר שיבח את פעילותה המקיפה של הקרן לשיקום מחצבות בטיפול ושיקום של מעל 200 מחצבות נטושות והפיכתן לאתרי בילוי ונופש פתוחים לקהל  הרחב. לאחרונה חנך השר את מחצבת אפיק ברמת הגולן, ו-30 אתרי חציבה ומחצבות במכתש רמון ששוקמו בתהליך ארוך.

כיום קיימות בישראל כ-80 מחצבות פעילות וישנן עוד כאלף מחצבות נטושות הזקוקות לשיקום.