שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר ומנהל רשות המים, פרופ' אורי שני דיווחו הבוקר לחברי הממשלה אודות משבר המים הפוקד את ישראל והציגו את תכנית החירום שגובשה על מנת לצמצם את הפער בין ההיצע והביקוש במשק המים.

ראש הממשלה הנחה להציג בעוד כחודש בפני הממשלה צעדים אופרטיביים לפתרון המשבר.

"ישראל חייבת לקבל את הנחת העבודה שגם השנים הבאות לא יהיו ברוכות במים ולכן עלינו להיערך בהקדם", פתח השר בן אליעזר את הסקירה. "אנחנו נמצאים במצב משברי, בו אנו לאחר צירוף של ארבע שנות בצורת, יחד עם בצורת חריפה ביותר בשנה האחרונה. מדובר באירוע בעל הסתברות כמעט אפסית, המתרחש פעם במאה שנה. עם זאת, בגלל שינויי האקלים, ההסתברות שהאירוע יחזור גבוהה ביותר.

"מנהל רשות המים יציג בפניכם את תכנית החירום שגובשה באחרונה על מנת להתמודד עם המשבר. בין הפעולות לצמצום הפער בין ההיצע והביקוש בטווח הקצר נמנות פעולות להרחבת מתקני התפלה קיימים וניצול מקסימאלי (לעיתים על חשבון העתיד) של מקורות המים הטבעיים. מצד הביקוש כוללים צעדים אלו פעולות להגברת החיסכון באמצעות כלים מנהליים וכלכליים וכן באמצעות הסברה. בטווח הארוך, רשות המים מבצעת בימים אלה בחינה מחודשת של היקף ההתפלה הדרוש ושל אפשרויות נוספות לניצול מיטבי של מקורות המים הטבעיים (תפיסת שיטפונות, מים אפורים וכד'). בדיקה ראשונית מראה שיש להגדיל את היקף ההתפלה בכ – 200-300 מלמ"ק נוספים לשנה.

"תכנית זו תגובש לכדי הצעת החלטה שתובא תוך חודש לממשלה לאישור. לטובת התכנית דרוש תקציב לא קטן, אך הצורך לכך הוא ברור- דרושים צעדי חירום על מנת שלא נתייבש".

לאחר מכן הציג ראש רשות המים בפני שרי הממשלה את תכנית החירום, שעיקריה:

צעדים בטווח מיידי (שנתיים קרובות)

- ביקוש – חסכון משוער של כ-135 מלמ"ק על פני השנים 2008-2009

*פעילות הסברה.

* תעריפי  מים מעודדי חיסכון.

* הקצאות לגינון.

* הגברת הפיקוח והמעקב על צריכה.

- היצע – הגדלת ההיצע בכ-200 מלמ"ק על פני השנים 2008-2009

            * ניצול מקסימאלי של מקורות המים.

* טיוב מקורות מים שזוהמו.

*הרחבת מתקני התפלה קיימים.

צעדים לטווח קצר-בינוני

            - הקמת מפעלים להשבת קולחין לחקלאות.

            - הקמת מתקני התפלה.

העלות התקציבית של כל התכנית נאמדת בכמליארד וחצי שקל.

בתום הצגת התוכנית הנחה ראש הממשלה, אהוד אולמרט, להציג בעוד כחודש בפני הממשלה תוכנית עם צעדים אופרטיביים לפתרון משבר המים.

נתונים אודות המשבר:

בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של ירידה בהיצע המים הטבעיים בישראל. היצע המים הטבעיים במערכת הארצית ירד מממוצע של כ - 1,310 מלמ"ק לכ - 1,175 מלמ"ק בלבד ב - 16 השנים האחרונות. חורף 2007-2008, הרביעי בסדרת הבצורת, היה שחון בצורה קיצונית. נפח המילוי החוזר במאגרי המים בחורף זה עמד על כ - 68% מהממוצע בשנים האחרונות (כ – 60% מהממוצע הרב שנתי). לא זאת אף זאת, במקביל, אנו עדים לגידול משמעותי בצריכת המים.

שנת 2008 מסתיימת בגרעון מאזני של כ - 500 מלמ"ק. משמעות הדבר הינה הגעה ל"קווים שחורים" (משמעותה של ירידה מתחת ל"קווים שחורים" הינה פגיעה חמורה, בלתי הפיכה, במקור המים ו/או אובדן כושר שאיבה). לגבי שנת 2009 - נראה כי לא ניתן יהיה לספק את כל כמויות המים ללא ביצוע פעולות חירום דחופות. כך למשל, בהנחה של חורף בו נפח המילוי החוזר יהיה ממוצע, יחסרו עוד כ – 140 מלמ"ק לאספקת הביקושים (וזאת לאחר הגעה ל"קווים שחורים"). חמור יותר יהיה המצב במידה ונפח המילוי החוזר יהיה נמוך מהממוצע: נפח מילוי חוזר של 80% מהממוצע (ההסתברות שנפח המילוי החוזר יהיה 80%, או נמוך מכך, עומדת על 50%!!), יביא את משק המים למחסור באספקה של כ – 380 מלמ"ק. נפח מילוי חוזר קטן ב – 10% (עדיין שנה טובה מזו שחווינו השנה), משמעו מחסור באספקה של כ – 500 מלמ"ק!! המשמעות של מחסור כאמור היא שגם קיצוץ מלא של מים שפירים לחקלאות לא מספיק.